לבן על לבן


הראשון שעשה את זה היה מלביץ'. הוא גם כתב ספר על הלבן. "עולל חי מלכותי" ציטטנו אותו בבגרות לאמנות בתיכון, . בימים שעוד היינו צעירות ולא מבינות הרבה אבל מלאות תשוקה.

מה יש בו בלבן שמעורר כל כך הרבה רגש, או מטשטש אותו? בתרבויות מסויימות הוא מסמל מוות, אבל באחרות הוא מסמל דווקא חיים או קדושה. תכריכים הם לבנים, אבל גם בגדי תינוק. קיר לבן, לפני שצובעים אותו, ודף לבן לפני שכותבים עליו, ואולי הוא מסמל התחלה? משהו שעוד לא נגעו בו, זך, נקי, קדוש. בפרסומת של אבקת כביסה, יותר לבן מלבן. ועוד כהנה וכהנה. הלבן בעיצוב הוא צבע, למרות שבאופטיקה הוא כל הצבעים יחד. לבן הוא גם אור, כי הוא קולט את כל קרני השמש ומחזיר אותם הלאה. לכן הלבן הוא גם אופטימיות. יש כאלה שמפחדים מלבן, כי יש בו משהו לא חי, לא משתנה, ואולי גם מאיים.

חזרה למלביץ' ולפיסקת הפתיחה, לבן על לבן, למה לבן על לבן? האם אפשר לראות משהו כששמים ריבוע לבן על לבן? (ולמה ריבוע? מלביץ' קישר בין הריבוע כצורה, ללבן כצבע ונתן לשניהם תכונות ראשוניות מולדות של ראשיתיות טהורה) אתה לא מבין את זה עד שאתה עושה את זה. מי שיצא לו לצבוע את הבית לאחרונה הבחין במניפת טמבור/נירלט שיש בתוכה לא פחות מעשרות גוונים של לבן. אז לבן על לבן? :) שינוי של תת גוון בתוך הצבע יאפשר משחק שונה עם האור וגיוון בעל אופי אחר, שבעין בלתי מזויינת לא ניתן להבחין בזה, אבל אובססיביים כמוני יוכלו לזהות את תת הגוון שבתוך הלבן ויעזרו לכם לבחור את הגוון המתאים לכם ולחלל המיוחד שלכם. כי לבן זה צבע מקסים. אבל לבן על לבן... :)

ובינתיים, חג שבועות שמח לכולם.

חן.