בית


האופן שבו אני תופסת את הבית שלי הוא העתק מדויק של הנפש שלי.

לפני שבוע טל ברמן, בתכנית של טל ואביעד דיבר על האסון שהתרחש ואמר שבית, זה לא סתם שנהרסים הקירות, זה בעצם כל הזיכרונות שלנו, וזה דבר ממש עצוב, ואני חשבתי שזו הזדמנות ממש טובה לדבר על הדבר הזה.

אירועי השבוע האחרון גרמו לי לחשוב שוב על המשמעות של בית. ברוב ימות השנה אני תופסת את המקצוע שלי ככזה הנמצא בגדר מותרות. הרי לעצב את הבית זו פריבילגיה של מי שיש לו כסף לשלם על זה. במשך שנים חקרתי את נושא הבית. ניסיתי לכתוב עליו, לצייר אותו, ובעיקר להבין מה הוא בשבילנו. הוא הרבה יותר מסתם קופסה שאנו גרים בה. בית זה מהות. במקום בו לרובנו אין את האפשרות לעצב את ביתנו מהיסוד, דירת הקבלן שאנו גרים בה תהיה עבורנו הבית.

לעצב את הבית במובן יותר עמוק, הוא לא פונקציה של כסף. המשמעות של עיצוב פנים עבורי הוא לא רק מותרות. הוא האופן שבו אתה מניח את החפצים, כך שיישארו בזיכרונך עוד מאז שהיית ילד. היכן שאבא היה יושב כשהיית קטן, איפה שהיית מחביא את צעצועיך ומשחק איתם ברחבי הבית, איפה שהבאת את החברה הראשונה שלך ואיפה שארזת הכל ועברת לדירה משלך. כל הדברים האלה הם אוסף של זיכרונות שנמצא בתוך מה שאנו קוראים לו "בית". ואת כל זה אתה מעצב. לא מעצב הפנים, לא האדריכל, וגם לא הקבלן. אתה. כל השאר רק נותנים את המסגרת.

אם השארת אחריך מסודר או מבולגן. אם השקעת בעיצוב של הבית, או נתת לו הרגשה של דירת ארעי, ואם אהבת את מה שבתוכו. כל זה נספג בארבע הקירות וממלא אותך במי שאתה. אני יכולה לכתוב רבות על הניתוח של בית של מישהו, ולהשוות אותו לאדם שגר שם, אבל לא אעשה את זה כעת. אם כי התמונה של וואנגוך שהבאתי כאן יכולה ללמד אפילו במקצת על התפיסה של החלל בידי מי שחי בתוכו.

במהלך השנים בהם אני מעצבת ובעיקר מתבוננת, נוכחתי לדעת עד כמה המשפט שרשמתי למעלה נכון. הבית שלנו הוא העתק מדויק של הנפש שלנו, של האמונות שלנו, ושל אופן החיים שלנו. גם אם אנו מסתירים אותו/ה היטב.

במהלך החורף אנו מוצאים את עצמנו מבלים בתוך הבית יותר. בין אם זה מזג האוויר, בין אם זה בגלל שנהיה חושך מוקדם, אנו מוצאים את עצמנו יותר מכונסים. וכשאנו נכנסים פנימה, אנחנו יכולים להתבונן במה שאנו מוצאים שם, סדר, אי סדר, בלאגן, או דבר מה שאינו מונח במקום, כל אלה הם חלק מארגון הפנימי שאני עורכת עם עצמי, ובהתבוננות בלבד אני יכולה לשנות אותו. כשאני חושבת על המרחב הפיזי שלי ככזה המשקף את המרחב הפנימי שלי, אני ממלאת את עצמי בחלל של עצמי. אני מתבוננת בחלל שלי ורואה על מה אני חולמת, לאן הייתי רוצה להגיע, ומה השגתי עד היום.

לילה טוב חברים.

שלכם תמיד,

חן.