חיפוש
  • חן הורק

האם מעצב הוא אמן?

שאלה מעניינת היא מה זה אומר להיות מעצב. הוא איפשהו נמצא בתפר שבין אמן לאדריכל, לא ממש אדריכל, וחוקית אפילו לא מוסדר לחתום על תכניות. אבל גם לא ממש אמן שמציג בתערוכות, והיצירה שלו מוגנת בחוק זכויות היוצרים, תוך שהוא שייך לגילדה עם עבר עשיר. להיות מעצב זה הרבה פעמים להיקלע בין אמנות לשימושיות, אם אתם מחפשים לדעת מה הסטטוס של השימושיות האמנותית הזאת, רק חפשו את המונח "אמנות שימושית" בספרי האדריכלות, או בתערוכות האמנות ותבינו עד כמה היא בשוליים, לא נחשבת מספיק "גבוהה" אבל גם לא נחשבת מספיק "הנדסית". למרות שבפועל, עבודת עיצוב חלל היא עבודה של מלאכת מחשבת שדורשת הבנה גם בנפש האדם, גם ביצירה, וגם בתכנון מבנים. כמה שהיא רחבה, ככה היא לא מוערכת.

סצנת עיצוב הפנים בשנים האחרונות, אמנם עשתה לה כנפיים, וקיבלה פנים וצורה עם אנשי מקצוע רבים העוסקים בתחום, אבל אם מקלפים את השכבה העליונה של התמונות ברשת, אפשר לגלות שיש הרבה חורים בגבינה הזו, והדרך עוד ארוכה עד להכרה רשמית, ולא רשמית מצד הקהל.


מספיק שקולגה שאלה לאחרונה בפורום בו אני חברה בזמן האחרון, האם העיצוב שלה נחשב כיצירה מוגנת, והתשובה היא שאם לא תסדיר את זה באופן אישי מול הלקוח, חלקים מהן הדברים מוגנים, אבל הרבה דברים נשארים פרוצים.

כך למשל, אם מישהו קנה יצירה של אמן, ציור, פסל, צילום, קל מאוד להגיד- מה שייך לאמן, ומה שייל לרוכש. אבל מה קורה כשלקוח רוכש ממעצב את הבית שלו? הרי הבית שלו, מה חלקו של המעצב בתוך הסביבה הזו? ועד כמה הוא יכול להישאר קשור לעבודתו.


תופעה זו ליוותה אותי הרבה שנים, עד שהגעתי להסדר מול לקוחותיי, בוא אני יודעת להציב את הגבול בין הפרויקט "שלי" לבין הנכס "שלהם", זה אותו חלל, אבל פרספקטיבות שונות, ובעיקר זמנים שונים של יצירה. ברגע שלמדתי להפריד בין החללים, קל היה לי יותר להתנהל מול לקוחות ומול עצמי בתהליך של יצירה. כי כשאני ניגשת למלאכת העיצוב, אני רואה בי יוצרת, ובתוצאה שלי יצירה, וכשאני מעצבת עבור לקוח, אני רואה בו את מקור ההשראה, ואת התהליך הנעשה יחד עם האדם, ומתהווה דרכו. בעצם, אנחנו יוצרים יחד, הוא מביא את צרכיו שלו, טעמו, רצונותיו, ואני מביאה את הכלי להגשים את זה, לממש את מה שהוא רוצה וחושב. זאת עבודה עדינה מאוד של רגשות מתרגמים לצורות חומרים ושפה עיצובית מסוימת. והיא שייכת לי כמו שהיא שייכת לו.


את התינוק הזה צריך אחר כך להגדיר באופן שנכון לשני הצדדים, כי כשאדם בא למעצב.ת פנים ומבקש ממנו.ה לעצב את הבית, הוא צריך להבין שהוא לא קנה רק "בית מעוצב" הוא מסכים ומוכן להיות שותף לתהליך של יצירה שיש לו בו חלק, אבל במהלך התהלי עצמו, הוא מובל דרך אותו אדם שבחר בו כצינור להוציא החוצה את כל חלומותיו. (גם אם הם נראים קצת אחרת).


וברגע שיש הכרה ללקוח, לסביבה, לחוק, ולמעצב, קל יותר להבין מה עושה מעצב פנים כשהוא בא לעצב ללקוח חלל.


פוסטים אחרונים