חיפוש

ספריה תורנית


על הספרייה בתערוכה של חרדי מייד, שהוצגה בתיאטרון ירושלים, במסגרת שבוע העיצוב 2018. קצת על מה שעמד מאחוריה... המיצב ספריה תורנית מרכז למעשה מספר רב של אלמנטים, אובייקטים שליקטנו מחיי היומיום של האדם החרדי. המיצב מתייחס לאובייקטים הנעים בין הפרטי לציבורי, בין האישי לכללי. זהות, בעולם של קהילתיות אינה דבר מובן מאליו. האם האובייקט משקף את האדם הפרטי? או את המגזר, והקהילה אליה הוא משתייך?

פרטי לבוש מסמנים השתייכות פנים מגזרית. כובע מסויים משייך לקהילה מסויימת, נעל מיוחדת משתייכת לחסידות מיוחדת, אבל מי לבש אותם? חלק מהפריטים בחרנו לכנות בשמות ממש אישיים. הרי זה הציצית של מישהו. ואת חלקם אפילו לקחנו מאנשים פרטיים. וחלק מן הפריטים אינם שייכים לאיש, והם נקנים בזול, ומיוצרים בייצור המוני. כאן המיצב מתכתב עם החברה התעשייתית המודרנית, ומבקש לבדוק, עד כמה השפה העיצובית מחלחלת לבתים. לבחירה של האנשים. והרי, הבחירה לשים נטלת פלסטיק, על גבי שידה, היא לכאורה בחירה חסרת מודעות, שנעשתה משיקולים כלכליים, אותה נטלה שנרכשת בזול, אבל יש בה אמירה הרבה יותר גדולה על א-עיצוב. על בחירה שלא לבחור. הרי גם אותה נטלה יכלה להופיע כהידור מצווה מכסף, או מקרמיקה, כפי שניתן למשל לראות בגביעים לקידוש. ואולי הפעולה היומיומית משוייכת לסדרת פעולות שנתפסות כפשוטות יותר, וככאלה, ניתן לבחור עבורן כלים יומיומיים, אותם כלי פלסטיק המזוהים כפריטים לייצור המוני.