לבן על לבן

הראשון שעשה את זה היה מלביץ'. הוא גם כתב ספר על הלבן. "עולל חי מלכותי" ציטטנו אותו בבגרות לאמנות בתיכון, . בימים שעוד היינו צעירות ולא מבינות הרבה אבל מלאות תשוקה.

מה יש בו בלבן שמעורר כל כך הרבה רגש, או מטשטש אותו? בתרבויות מסויימות הוא מסמל מוות, אבל באחרות הוא מסמל דווקא חיים או קדושה. תכריכים הם לבנים, אבל גם בגדי תינוק. קיר לבן, לפני שצובעים אותו, ודף לבן לפני שכותבים עליו, ואולי הוא מסמל התחלה? משהו שעוד לא נגעו בו, זך, נקי, קדוש. בפרסומת של אבקת כביסה, יותר לבן מלבן. ועוד כהנה וכהנה. הלבן בעיצוב הוא צבע, למרות שבאופטיקה הוא כל הצבעים יחד. לבן הוא גם אור, כי הוא קולט את כל קרני השמש ומחזיר אותם הלאה. לכן הלבן הוא גם אופטימיות. יש כאלה שמפחדים מלבן, כי יש בו משהו לא חי, לא משתנה, ואולי גם מאיים.

חזרה למלביץ' ולפיסקת הפתיחה, לבן על לבן, למה לבן על לבן? האם אפשר לראות משהו כששמים ריבוע לבן על לבן? (ולמה ריבוע? מלביץ' קישר בין הריבוע כצורה, ללבן כצבע ונתן לשניהם תכונות ראשוניות מולדות של ראשיתיות טהורה) אתה לא מבין את זה עד שאתה עושה את זה. מי שיצא לו לצבוע את הבית לאחרונה הבחין במניפת טמבור/נירלט שיש בתוכה לא פחות מעשרות גוונים של לבן. אז לבן על לבן? :) שינוי של תת גוון בתוך הצבע יאפשר משחק שונה עם האור וגיוון בעל אופי אחר, שבעין בלתי מזויינת לא ניתן להבחין בזה, אבל אובססיביים כמוני יוכלו לזהות את תת הגוון שבתוך הלבן ויעזרו לכם לבחור את הגוון המתאים לכם ולחלל המיוחד שלכם. כי לבן זה צבע מקסים. אבל לבן על לבן... :)

ובינתיים, חג שבועות שמח לכולם.

חן.

האם מעצב צריך לשבת בניאון?

הנה משהו שמוקדש לקולגה מאוד מוכשרת שלי, הפוסט הזה נהגה מזמן, אבל לא הצלחתי לסיים לכתוב אותו, כי הפסקתי להסתובב בסביבות של ניאונים כבר יותר מ5 שנים, ואני מודה על כך בכל יום.

אבל בואו לא נקדים את המאוחר, ונסיים את הסיפור בסופו ולא לפני שהוא מתחיל :)

לפני כמה ימים העלתה רחל ורשבסקי, אדריכלית יקרה, סרטון בנושא תאורת פנים. את הסרטון (המצויין דרך אגב) היא פתחה עם ההקדמה הבאה:

"עם כל הכבוד! ויש כבוד! שנים שהייתי במשרדי אדריכלים. שנים של סטאז׳, שנים של פלורוסנט בגוון לבן, שנים של מסך מחשב שחור (כי ככה זה אצל עולם האדריכלים והאוטוכאד) שנים של... סלטים דלוחים וקפה עם כפית סוכר ובכלל לא היה סויה, שנים שהייתי בתוך מערה שנים של אפלולית החלל והמרחב שניייים... שניייים...." (רחל ורשבסקי, אדריכלית)

ואוו.. כמה מדוייק זה היה.

הסיפור של הפוסט הזה מתחיל לפני כחודש, יצאתי לפגישה במשרד אדריכלים כלשהו, תאורת ניאון חזקה הבליחה באחת את כל חוויות העבר שלי. בעברי, הייתי שכירה במספר משרדי אדריכלים, והאווירה היתה אותה אווירה שורשבסקי תיארה, אור לבן, קפה דלוח, ותחושה של אפלוליות. כי למרות האור, היה שם חושך. משהו בבניה. משהו במשרד. משהו בתאורה. לימים, יצאתי לדרך עצמאית. שכרתי דירה, ובחרתי אותה לפי האור הנכנס אליה. הוספתי תאורת אור חמה, וצבעתי אותה בצבעים נעימים, כדי שיהיה לי נעים לשבת. לא בדקתי מה נחשב איכותי, ולא עשיתי בדיקת טרנדים. התמקדתי באור, ובצבע שאני אוהבת, ואני מוכרחה לומר שאני מאוהבת. אני יכולה לשבת בה ימים שלמים ולבהות בקירות, אני יכולה לשבת מול המחשב בחלל הביתי שלי שהוא גם משרדי ולחשוב על מקומות שאני יוצרת. ואני בעיקר יכולה להרגיש פה בבית.

הסיפור הזה הוא מפגש של עבר והווה, עבר של מעצב שכירה שעבדה בחללים שהיו זרים לה, ושל מעצבת עכשווית שיושבת בחלל שמרגיש לה נעים. והוא מתאים לה. בביקורי האחרון באותו משרד אדריכלים חזרתי הביתה וכתבתי את הכותרת הבאה: "האם מעצב צריך לשבת בניאון" מן פוסט ביקורתי שמדבר על אופן הישיבה במשרדים, ועד כמה הם לא מתאימים לנפש של הבנאדם שעובד שם. הכתבה הזאת ישבה לי בראש כל הדרך, ואיך שהגעתי הביתה, ועד שהתיישבתי ופתחתי את המחשב, ולקחתי לי כוס מים, והעפתי מבט אוהב על הספה, והכריות הצבעוניות שבה, כל מה שהיה לי להגיד נעלם. שכחתי את כל מה שרציתי לומר. או, לא היה לי כוח אליו. היה לי נעים. :)

אז אם תכננתי לכתוב פוסט על ביקורת הניאונים, בגלל שפגשתי אותם, ויצא לי פוסט על תאורה נעימה ונכונה, כנראה שהתאוריה הוכיחה את עצמה :) ובחללים נעימים, ביתיים, מוארים וצבועים, אנו אכן מרגישים יותר טוב, עובדים יותר טוב, וחושבים חיובי :)

אז תודה לך רחל, שהארת את עולמי, מזכירה שוב לכל המעצבים והאדריכלים, כמה חשוב להתייחס לנושא של תאורה, ואיך לשלב אותו נכון עם חלוקת החלל ועם הצבע.

חשוב כמובן לזכור שבכל פעם אני כותבת על נושא אחר, אבל עיצוב טוב, הוא כזה שלוקח את כל המרכיבים, מתייחס לכל אחד מהם נכון, ומשלב אותם בהרמוניה ובצורה חכמה. תאורה טובה, היא שילוב של הבנת החלל והצרכים.

בימים אלה אני מתכננת משרד שהולך לקבל פנים חדשות, בעבודה משותפת בחרנו את אופי החלל, הצבעים, והריצופים, ובקרוב, עם בחירת גופי תאורה נכונים, והצבתם במקום הנכון, אני מקווה להפוך את המקום לנעים יותר, מרווח יותר, ואהוב על ידי העובדים, והבאים למקום.

ואם יש לכם שאלות, חוויות, ואתם לפני שינוי או פשוט מתעניינים בעיצוב, ואתם מוזמנים לפנות אלי ולהתייעץ, התקשרו או השאירו מייל ואשמח לשמוע, ולעזור לכם להגיע לבית, או למרחב נעים וביתי יותר. גם אם מדובר במשרד או בחלל עבודה.

שבוע מצויין ומואר לכולם.

חן

צבע*צבע*צבע*צבע

אחד הנושאים המרתקים, הכיפים, המשמחים והמרגשים שיש בעיצוב זה הצבע. אנו נוטים לחשוב שצבע זה הדבר המשפיע ביותר שיש בעיצוב, אבל לרוב, רק אחרי תכנית טובה ותהליך עיבוד נכון אנו מגיעים לתוצאה צבעונית מרשימה. איך בוחרים צבע? מאיפה כדאי להתחיל? איך מתמודדים עם הכמות הגדולה של הגוונים במניפה של טמבור או נירלט ומחליטים כיצד לצבוע? יש כל כך הרבה...

ארשום כאן כמה עצות שיוכלו לעזור לכם להתמודד עם הנושא הצבעוני הזה:

1. בחירת גוון מרכזי

בעבר, יצאה חברת טמבור בהנחיה שהקלה על אנשים לבחור את המניפה הצבעונית שלהם. הם קראו לזה 60, 30,10 והחוק היה מבוסס על עיקרון של מינון צבעים. החוק הזה מבוסס על חוקים קדומים יותר של איזון כמו ביוון העתיקה, שם השתמשו ב"חתך הזהב" כדי לבצע פרופורציות הרמוניות בין חלקים שונים בתוך המבנה ליצירת מראה שלם ואחיד. השיטה טוענת שיש צורך לאזן את החלקים השונים כדי ליצור אחדות. ואם לוקחים גוון כהה או בולט יש לקחת אותו במינון קטן (10%) ולאזן אותו עם שני צבעים נוספים כשהאחד בהיר ממש (60%) והאחד קצת יותר כהה אבל עדיין ניטרלי (30%). המינון הזה עוזר לבחור את הצבעים הנכונים בפרופורציה שלא תייצר חלל אחד גס מידי, ועדיין ליצור עניין. החוק הזה מצויין אבל יש מקום להגמיש אותו ולהתייחס אליו בצורה יותר עקרונית בכל הנוגע לבחירת צבע. ההמלצה שלי היא לבחור גוון אחד בסיסי איתו אתם רוצים לעבוד בתוך הבית. הגוון הזה יהיה נייטרלי ככל הניתן, והיום הדבר הזה פשוט מתמיד, כי לכל חברת צבעים יש בדרך כלל קטלוג של "לבנים" או צבעי בסיס איתם ניתן לצבוע את היסוד. מרגע שתבחרו צבע אחד, יהיה לכם קל יותר להמשיך ולבחור צבעים נוספים. הגבילו את עצמכם עד ל-5 צבעים. ובחרו מתוכם 2-3 צבעים נוספים מהם באותו הגוון רק בשינוי טון, או ב2 צבעים משלימים נוספים שיקפיצו את הגוון הנבחר.

2. בחירת גוון משלים

איך בוחרים גוון משלים? אז צמצמנו את הבחירה שלנו אבל עדיין לא בחרנו את כל משפחת הגוונים שלנו. מכאן צריך להתחיל בסוג הצבע אותו אנחנו רוצים לשדר בבית. לכל משפחה של צבעים יש אנרגיה שהיא נושאת עימה, במפגשים שאני מעבירה ובאתרי אינטרנט שונים ניתן למצוא הסבר מעמיק על כל גוון, אם אתם יסודיים ורוצים לדייק, תוכלו לקרוא על כל גוון ומה הוא מסמל ולבחור לעצמכם את הצבע הרצוי לכם. אולם, יש לי דרך נוחה יותר :) קוראים לזה, הצבע שאני אוהב... עם כל הכבוד לתיאוריות (ויש לי הרבה כבוד אליהן) בסופו של יום מדובר בבית שלכם. אתם אלה שתראו את הצבע הזה בכל פעם שאתם באים הביתה, ומה שחשוב הוא שאתם תהיו מרוצים. לכן, התחילו מצבע אחד שפשוט אהבתם. החלק היפה הוא שהצבע הבסיסי שבחרתם בסעיף למעלה יתאים את עצמו לכל צבע משלים שתבחרו, ובזה יאזן אותו. כך, תוכלו לבחור אדום, או צהוב, או ורוד או ירוק, או כל גוון אחר ממניפת הצבעים. לכו לצבע שמרגיש לכם נכון, ותעבדו עם הלב. אם זה משמח אתכם- זה הכיוון. אם זה מטריד אתכם- לכו טון אחד למטה (בהיר יותר). וכך תעבדו, עד שתרגישו שזה שלם.

3. בחירת גוון סוגר

אם דיברנו על העיקרון של צבע משלים, או של תיאוריית ה60/30/10 אנחנו בוחרים בהתאם צבע אחד נוסף. צבע זה יכול להיות מתוך משפחת הגוונים של הצבע הראשון, משפחת הגוונים של הצבע השני, או אם אתם מרגישים מספיק בטוחים בעצמכם, בחירת גוון נוסף שיתאים את עצמו לגוון המשלים. מכאן צריך לדעת מה מנחה אתכם, ומה הצרכים שלכם. האם אתם רוצים דירה צבעונית ומשוגעת? או שאולי אתם מחפשים משהו עדין יותר? הבחירה בגוף השאלה, ככל שתרצו לעדן את התמונה, בחרו צבעים יותר רגועים, עם מעברי טון קרובים. וככל שתרצו ליצור מראה צבעוני, דינמי, בחרו צבעים עזים יותר, במקומות רבים יותר, ובניגודים חזקים יותר.

לסיכום,

האפשרויות הצבעוניות הן כמעט בלתי מוגבלות, וכדי לבחור כדאי להתחיל בצעד אחד קטן. בחרו את הצבע הראשון, כבסיס, המשיכו אל הצבע השני, המשלים, ומשם השמיים הם הגבול...

לפגישות ייעוץ ממוקדות בנושא הצבע ניתן להזמין פגישה או להתקשר 054-7772896

שיהיה יום צבעוני ומקסים :)

חן