איך יודעים שמשהו הוא לא קיטש

שיטוט קטן בפינטרסט, העלה בי את הצורך להסביר לכם איך לבחור תמונות השראה לפרויקט, והכי חשוב, איך לזהות אם משהו הוא קיטצ' או רעיון מעולה. ההבדל בין האופציות האלה הוא דק מאוד, רעיון טוב ומיוחד יכול בשנייה להפוך לקיטש, שעין בלתי חדה לא יכולה להבדיל ביניהם.

ראשית כל, ההבדל העיקרי בין קיטש לבין מוצר מוצלח הוא נשיאת חן. קיטש תמיד ינסה למשוך את עיניכם להסתכל עליו, בעוד דבר אמיתי פשוט נמצא שם. דבר נוסף, קיטש יגלוש תמיד למשהו חסר שימוש, בעוד פרט אמיתי ומוצלח תמיד ישמש למשהו, גם אם הוא השראה, או מחשבה. ולא משהו מעשי.

בקיטש, יש משהו מוגזם. במשהו אמיתי לא, הוא מדוייק.

מה זה בכלל קיטש?

רגע, בוא נחזור אחורה וננסה לענות על השאלה של מה זה קיטש. כשאנו מחפשים סגנון השראה לבית, אנחנו גולשים בספריה האינסופית דרך המחשב שלנו. מה שאנו עושים זה נותנים לשפע לעבור דרך עינינו, ודולים משם את התמונות שמוצאות חן בעינינו. איך נדע לדלות את התמונות הטובות ביותר? בעידן השפע, נדמה שכולם עושים את אותו דבר, אבל בכתבה שלי אני אנסה להראות לכם כיצד מזהים קיטש. תמונת קיטש תהיה כזאת שכבר ראיתם, ומשהו בה לא עובד.

מכירים את זה שיש את האחת בבית ספר, באוניברסיטה, בעבודה שתמיד תתלבש יפה? את זאת שתמיד תדע מה הולך עם מה, איזה פריט לשים, ואיך לסדר את השיער? יש הבדל דק בינה, לבין הבחורה שתחקה אותה. קיטש היא הבחורה השניה שהולכת אחריה ומנסה להיראות כמוה. בעוד הראשונה עשתה את זה מתוך מחשבה, נועזות, ומקוריות, השניה, במקום ללמוד ממנה את הערכים שלה, פשוט העתיקה את הסגנון. התוצאה היא חוסר אותנטיות. התחושה היא שזה מרגיש לא לגמרי זה, כי תמיד החיקוי לא ישב טוב. זה בדיוק קיטש. קיטש מנסה לעשות את הפעולה ההפוכה ליוצר, באמצעות זה שהוא מעתיק את הסגנון. התוצאה היא תחושה של זיוף, חוסר אמת, קיצור דרך שמטרתו למצוא חן, מבלי לבצע את הפעולה.

איך בונים לוח השראה שהוא לא קיטש-

כשאנחנו עובדים עם לוח השראה, המטרה שלנו היא לייצר שפה אחידה ממספר אימג'ים (תמונות) שאספנו. בפעולת החיבור שלנו, אנו יוצרים את הסגנון אליו אנו רוצים לשאוף. כדאי לזקק את המסר או האנרגיה שאנו רוצים בחלל, ואז לאסוף תמונות רלוונטיות שמשקפות את המסר הזה. איך דואגים שהשילוב בין התמונות והקולאז' שיצרתי לא יהיה מוגזם? שומרים על איזונים: לא מגזימים בצבעים, נותנים כבוד לחומר שבחרנו (ולא משכפלים אותו עוד פעם ועוד פעם), מדייקים את הכוונות שלנו, ולא מנסים לחקות סגנון של מישהו אחר, זיכרו זה תמיד יוצא לא טוב. תיצמדו לסגנון שלכם, ותהיו אותנטיים. זאת הדרך היחידה להיראות טוב, ולא לייצר עוד קיטש. כזה יש לנו בשפע... :)

אז בהצלחה

והמשיכו לעשות דברים יפים. ואמיתיים לכם.

חן

עיצוב חדרי ילדים

הכתבה הבאה על עיצוב חדרי ילדים, לא הולכת להתחיל מסגנונות בעיצוב. מי שכבר מכיר אותי יודע שאני עובדת מבפנים לבחוץ. אנחנו קודם כל מבררים עבור מי אנחנו מעצבים ומה המטרות שלנו כשאנחנו מעצבים עבורו, ורק אחר כך בוחרים את השפה. אז מה קורה כשאנחנו באים לעצב עבור ילד? ילדים, כמו מבוגרים, זקוקים לשני דברים עיקריים: חופש מול גבולות. ילד רוצה לטעום את העולם, להרגיש אותו, ללמוד אותו, ועם זאת הוא צריך לדעת מהם הגבולות שלו, מה מותר לו ומה אסור לו, במרחב הביתי, הגן או הבית ספרי, ובמרחב הציבורי. שני הדברים האלה מאוד חשובים להתפתחות הנכונה של הילד, ולכן העיצוב של החדר שלו, או של מרחב בבית השייך לו צריך להיות מאוד ברור בשני הכללים האלה, חופש מול גבולות. איך מייצרים גבולות? לעיצוב יש את הכוח לתת צורה למשמעויות שונות שאנו מנסים להעביר דרכו. כך תוכלו להשתמש בצבע מסוים כדי להדגיש סביבה השייכת רק לילד, או למבוגר ובכך להגדיר עבורו מקום. באותו אופן תוכלו להשתמש בפריט מסוים שיכול לשמש גבול, כמו שטיח, או רהיט שמגדירים את הסביבה. חפצים מאוד חשובים ביצירת סביבה שמגדירה מקום, וזה עוזר לילד להבין איפה המקום שלו ואיפה המקום שלא שלו. בתוך החלל הזה אתם יכולים לשחק, להציב כללים ולעזור לילד לשמור עליהם. גם קופסאות אחסון צבעוניים או אחידים יכולים לשמש את הילדים ככלי עזר להבין את המרחב שלהם ולסדר אותו, הנה הקופסה הצהובה שייכת למשחקים של אחיך הקטן, והקופסה הירוקה שייכת למשחקים שלך. זו דרך ללמד את הילדים מהי הפרדה, ואיך מתייחסים אליה. בסך הכל באמצעים מאוד פשוטים ועוד לפני שהילד יודע לכתוב ולקרוא. סדר עוזר לילדים להתמצא במרחב.

מהחלק השני של הילד, אנחנו רוצים להתייחס אל הצד היצירתי שלו, כי לא היינו רוצים שיגדל להיות בלי חופש, רק חוקים ומשמעת עלולים לגרום לילד עצבות או דיכאון, ולסגור לו את תחושת המרחב, הן בנפש, והן בגוף. לכן, נוכל בתוך הגבולות האפשריים להציב לו אתגרים, לתת לו את החופש לבחור, לסדר, ולארגן את הדברים כרצונו. תתפלאו לראות כמו חופש ושמחה יש לילד כשנותנים לו לעשות את זה. כך למשל, על הלוח שהצבתם לו בחדר, תוכלו לשים צנצנת עם צבעים ולתת לו לצייר עליהם באופן חופשי. או לחילופין, להכין פס עץ ועליו לתלות בכל פעם עבודות שהילד הכין. החופש שבהכנה, המרחב האישי שלו והאפשרות להציג לכם את מרכולתו יעצימו את המרחב הנפשי שלו, את יכולת הביטוי שלו ואת המעוף שלו ויפתחו את הדימיון והיצירתיות הטמונים בו, והכל כך חשובים היום בעולמנו.

מוזמנים לצלם ולשלוח לי רעיונות שעיצבתם בחלל שלכם, ואשמח לשתף אותם אצלי באתר. לעיצוב מול ילדים יש חופש עצום, כיף ואתגר ואין דבר מהנה יותר מלעצב עבורם ואיתם. נסו לא ליפול לשבלונות של קטלוגי עיצוב שמכתיבים לכם ולנו איך "צריך" להיראות חדר ילדים, או כל חדר אחר. ותזכרו שבעיצוב, אין חוקים, יש רק חוקיות.

בהצלחה!

מה זה עיצוב נכון

באמנות כמו באמנות אין דבר כזה שאין דבר כזה, אבל בעיצוב? יש חוקים בעיצוב? הרבה אנשים פונים אלי ושואלים אותי, איך לשים את המיטה, איך לסדר את הבית, באיזה צבע לצבוע וכן שאלות דומות העוסקות ב"חוקי" עיצוב. יש כאלה שמחפשים תשובות ב"פאנג שוואי" ושואלים אותי אם אני עובדת לפי הכללים האלה, ואני תמיד עונה, שאין חוקים. יש חוקיות.

לעיצוב יש חוקיות, ואת החוקיות את/ה צריך לגלות. מה הכוונה? נניח שיש לי עקרון כלשהו שאני עובדת איתו, את העיקרון אני בחרתי, הוא יכול להיות שפה עיצובית, כמו סגנון בעיצוב, פרופורציה מסויימת או צבעוניות חזקה, העיקרון המנחה צריך לעבור לאורך הפרויקט, ולשמור על עקביות. בוא ניקח כדוגמה משהו שכולכם מכירים. נניח בחרתי עבור הבית שלי סגנון עיצוב כלשהו, אני מאוד אוהב את הקווים המודרניים, ולא אוהב קישוטים מיותרים. העיקרון המנחה שלי יהיה קווי רוחב, או שמירה על קווים ישרים. אלך עם הקו המנחה שלי לכל אורך הדרך וכך אתכנן את הדירה. אותו דבר במקרה הפוך, אני בוחר דווקא מראה חמים, ביתי, רך. אלך עם ההרגשה הזאת ועם הקווים המאפיינים אותה לכל אורך הדירה.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שהעיקרון העיצובי הוא לא "חוק", אלא "חוקיות". מה הכוונה? אם אראה בו חוק, אלך אל פיו בצורה יותר מידי נוקשה, ואשרת את המטרה של החוק, במקום לשרת את הצרכים של הבית, העיצוב יהיה נוקשה מידי ולא רגיש לצרכים שלי, ובכך איבדתי את משמעות העיצוב. עיצוב שלא עונה על צורך, הוא כמו דבר המזין את עצמו, והמהות של העיצוב היא לשרת צורך אחר. בנקודה הזאת חשוב להבין מהי חוקיות נכונה. חוקיות נכונה היא הקשבה, לצרכים של הדירה, למרחבים העוטפים אותה, למי שאנחנו, למקרים בהם יש הפתעות בשטח ו"אי אפשר" להגשים את מה ש"תכננו". במקרה כזה, גישת החוקיות תעזור לכם לעצב את הבית שלכם באופן כזה שיאפשר לכם גמישות בחלל. החוקיות נשמרת לאורך כל הדרך, אבל קשובה לצרכים, למצבים המשתנים ולמי שאתם. היא רואה ואינה נראית. היא לא מתגלמת ב"צורה" אלא במשמעות, וניתן לפתור איתה כל כך הרבה פיתרונות ועדיין לשמר את המהות הראשונית של הקו או הצורה שבחרתם. כל קו, וכל צורה. החוקיות היא העיקרון המנחה שלכם כשאתם מעצבים את הבית, או כל חלל אחר שברשותכם, והיא מהות רעיונית.

זכרו את זה בפעם הבאה שאתם באים לעצב את הבית שלכם, או של הלקוח שלכם, והרשו לעצמכם "להרגיש" את העיצוב של המרחב. כי ככה אתם מממשים את החוקיות של המרחב המסויים שלכם וקשובים לו ולצרכים שלו הרבה יותר.

בהצלחה!